דפים

‏הצגת רשומות עם תוויות חנוכה. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות חנוכה. הצג את כל הרשומות

יום חמישי, 17 בדצמבר 2015

חג אורות הבמה / קרם ברולה עם סוכר פירות


גיא פינס: ובתפקיד הראשי, הכוכבנית התורנית שסיימה בדיוק עכשיו את תכנית הריאליטי "שמעטה דה-לה- שמטס" וכמה השקות מוצלחות. היא תשעשע את הילדים שלכם תמורת שמונה מאות אלף שקלים בלבד. או שבע מאות. או שלא....

הכתבה הזאת שמופיעה כל שנה מחדש אצל גיא פינס, מסמלת את פתיחת עונת הפסטיגלים. מיד אחר כך אנחנו מותקפות במבול של הודעות בצורת קופונים, הנחות ושלל מבצעים.  מכבש יחסי הציבור שנמצא בכל מקום כאילו אומר: אתן תשלפו את האשראי, אנחנו כבר נתפור לכם מבצע מתאים.

גילוי נאות- הילדים שלי מעולם לא ביקשו ללכת לפסטיגל. יותר מכך, הם אפילו לא נהנו כשהלכו, ולמרות זאת, כל שנה מחדש אני מזמינה להם כרטיסים למופעי חנוכה. כי תרבות זה חשוב, ובתרבות לא חוסכים. השנה, לפני תחילת המופע, בזמן שתפסנו את מקומנו, הם התוודו בפני שהלוואי שזה היה סרט בקולנוע. ליבי נכמר, ההפרש בין בילוי בפסטיגל לבילוי בקולנוע הוא כמה מאות שקלים ומיגרנה של יומיים.

"חנוכה חנוכה
חג יפה כל כך
אור חביב מסביב
גיל לילד רך..."

היינו באחד ממופעי חנוכה. יצאנו לדרך שעה לפני הזמן, למרות שמפרידות בינינו רק עשרים דקות של נסיעה. אלו התורים בכניסה לחניון, שמצריכים הערכות מבצעית. הפחד הכי הגדול שלי הוא לאחר לחנייה.
חושבות שברגע שחניתי יכולתי להתחיל ליהנות? טעות! שם בדיוק האתגר הגדול התחיל.

איך שנכנסנו למבואת התאטרון, חיכו לנו דוכנים מאולתרים שמכרו סחורה שהסינים הקיאו. סביבונים מהבהבים ומחליפי אורות, כאלו שמתקלקלים בדרך למושב שלך באולם. בובות כעורות בשמלות תפוחות ולהקת הכלבלבים של צ'קי.

אני בטוחה שקוסם גדול כישף את הילדים בכניסה לאולם כיוון שאחרת אני לא מצליחה להבין איך הם נמשכו כמו מגנט לערימת זבל'ה הזאת. הילדים הלכו כמו זומבים, עם הידיים מושטות קדימה וריר נזל מפיותיהם הפעורים.

ענבל בסלפי טיפוסי
מסקנה: אמא שעומדת על עקרונותיה ולא קונה לילד שלה סביבון מזמר שוברת לו את הלב. מי שמחליטה לפנק, ולרכוש אחד גורמת לו עוגמת נפש כיוון שאחרי שלוש דקות הסביבון נופח את נשמתו. בכל מקרה זה ייגמר בבכי ובפרס ניחומים (חיבוק לא נחשב).

צלחנו את כל המכשולים והגענו בבטחה אל המושבים.

הידד! זמן לסלפי.

שמונים תמונות חשוכות ומטושטשות של אותה הפוזה המשעממת מלכתחילה. הפלשים באולם מזכירים מסיבת עיתונאים. כולנו חייבות להנציח את הרגע המכונן הזה ולהעלות לפייסבוק. או לקבוצת וואטסאפ משפחתית. העיקר לשתף. Sharing is caring.

כשהאורות כבו אחד הילדים צעק שיש לו פיפי. הקמתי את כולם, עם המעילים, התיקים והסביבונים המרצדים, מפריעה לכל היושבים בשורה שלנו, ובזאת שאחריה ורצנו לשירותים. זה רק נדמה שהם קרובים, אבל בפועל, לוקח נצח להגיע אליהם. כל זה בשביל שאחרי שחזרנו למקום הילדה עשתה את אותו הדבר בדיוק.

ההופעה התחילה, הדוגמנית התורנית הלהיבה את הילדים.
פתאום שמתי לב שיש רחש מוזר בקהל. מעין רעש משונה שהפריע להצגה (מזל שאין עלילה). סאונד מוזר שהיה קשה לפענח במה מדובר.

משהו כמו קחחחח, קחפט, קחפט וזה ממשיך וממשיך וממשיך.

כשאורות הבמה האירו על הקהל הבנתי מה פשר הרעש; כל ילד אחז שקית חטיפים ענקית שהסתירה חצי ממנו. הקטנטנים שלנו ישבו מרותקים, עם לחיים מלאות כמו בצק שמרים שהלך ותפח משנייה לשנייה.

סליחה, זאת הצגה או פיקניק?

לימדו אותנו שאנחנו תמיד נדפקות עם מחירים מופקעים בכל מקום ובעבור כל דבר, אז כולנו מביאות כיבוד מהבית.
כמה כיבוד? כמו בקיוסק שבכניסה. שלא יחסר.

האם הילדים רוצים להיות פה בכלל? או שאנחנו לוקחות אותם כל שנה מחדש מפחד שהם יפספסו? אבל מה בדיוק הם יפספסו?

חייבת להתוודות שלילדים שלי לא אכפת איפה יזרקו אותם, העיקר שיהיו שם ממתקים. אז אולי במקום לטרוח, פשוט נשב בבית, נאכל ונראה טלוויזיה. גם ככה הילדה השתעממה אחרי עשרים דקות ועברה לשחק בנייד שלי.

עכשיו שהילדים ספגו קצת תרבות, ושומן טרנס אפשר לישון בשקט. לפחות עד חנוכה הבא.


חג כולסטרול שמח!

קרם ברולה של לירון

מתכון זה מוקדש באהבה רבה לחברתי לירון שחשקה נפשה בקרם ברולה. מותאם לצרכים של גמולי סוכר וגלוטן במכון אברהמסון.

חומרים ל-10 מנות אישיות

כוס וחצי + כף שמנת מתוקה
1/2 כוס חלב
מקל וניל
6 כפות סוכר פירות
5 חלמונים
סוכר פירות לזרייה

אופן ההכנה

מחממים תנור ל 90 מעלות.

מניחים בסיר קטן את החלב והשמנת. חוצים את מקל הווניל לאורכו ומרוקנים את תוכנו באמצעות סכין אל תוך השמנת, מוסיפים גם את המקל ומביאים לרתיחה.

בקערה נפרדת מערבבים סוכר פירות עם חלמונים מבלי להקציפם.

מכבים את האש ויוצקים מחצית מכמות תערובת השמנת על תערובת החלמונים תוך כדי ערבוב במטרפה.

 מעבירים את תוכן הקערה חזרה לסיר ומדליקים אש נמוכה.
מבשלים ותוך כדי בישול עוברים ללא הרף על תחתית הסיר עם לקקן עד להסמכה קלה.
ניתן לראות שהקרם סמיך דיו ע"י העברת אצבע על הלקקן- אם נוצר שביל סימן שהקרם מוכן. מסננים את הקרם לכלי מזיגה ומוזגים לכלי ההגשה.


אופים בתנור עד להתייצבות כ-30 דקות.

מצננים ומקפיאים ללילה. להגשה מפזרים סוכר פירות ושורפים באמצעות ברנר.

בתאבון!

יום רביעי, 11 בנובמבר 2015

יום גארפילד / סופגניות במילוי קרם מסרקפונה



שאבתי את השטיח הפרסי שלנו מאבק. כעבור דקה השואב הזקן החל להשתעל. ניקיתי את הפילטר, אבל הזקן המשיך להשתנק. פירקתי אותו לחלקים והרכבתי מחדש. חזרתי לשאוב, אבל משהו לא היה בסדר. בדקתי אותו מלמטה.

הוא שאב אותי פנימה.

התגלשתי במורד הצינור ונפלתי במיכל האבק (מנקודת המבט הזאת הבית דווקא היה נראה נקי).
בעטתי, צעקתי לעזרה, נופפתי בידיים. זה רק העיף ענני אבק מסביבי וגרם לי להרגיש בסופת חול.
הסתכלתי מסביב, הררי לכלוך וזוהמה שהשואב אסף לתוכו. קצת מביך לראות את הלכלוך שאתה מייצר בגובה העיניים.

היו שם, מדבקות משומשות, חלקי לגו, חתיכות פאזל, הקצה של הפיצה, ועוד הרבה הפתעות, נעימות או ממש לא.

בזווית העין קלטתי משהו מנצנץ, הזזתי קצת את האבק ולא האמנתי למראה עיני.
הטבעת שקניתי ביחד עם לימור אשכנזי בכיתה ח'.

***
זה היה כמה ימים לפני חנוכה, בבוקר שהתחיל כמו עוד יום בבית ספר- משעמם וכולם נגדנו. אבל אז בשיעור התעמלות, בשעה שכל הכיתה הקיפה את הבית ספר, לימור ואני פשוט המשכנו ישר, לכיוון הבית שלי. לקחנו את דמי הכיס שחסכתי בשביל לקנות כרטיס טיסה לקנדה (מאתיים ועשרים שקלים חדשים) ורצנו לקפולסקי.

הזמנו ארבע סופגניות עם תוספת סוכר כי רצינו להפריח עננים לאוויר. ענני הסוכר הפכו אותנו תוך שניות לפועלות בניין. אבל לא היה לנו אכפת כי זה היה יום שאין בו חוקים והכל מותר.

ואז היא אמרה שהיא עוזבת את בית הספר ועוברת לגור בדרום הארץ. הרגשתי נבגדת. רציתי לבכות, אבל התביישתי. אז פשוט המשכתי לאכול סופגניות בשקט. פחדתי שאם אני אדבר הדמעות יפרצו החוצה.

לימור העלתה את הרעיון להתחיל במסורת הברזות מבית הספר. היה בזה נחמה כי זה גרם לי להרגיש שיש המשכיות ליום המיוחד הזה ולחברות שלנו. סימנו ביומן את הימים שבחרנו. בשביל שאף אחד לא יגלה נתנו לימים הנבחרים שם צופן- יום גארפילד, כי לימור אשכנזי אהבה את גארפילד והיה לה יומן של גארפילד, ומחברות של גארפילד ותכונות אופי משותפות עם גארפילד (אבל זה סיפור אחר לגמרי).

משם המשכנו במסע קניות של דברים שאף אחד לא צריך וסתם תופסים אבק בבית; בובת חרסינה של רקדנית פלמנקו, חנוכייה מפימו, קסטות, חותלות ואת הטבעת נטולת האופי והייחודיות אבל מלאה בנוסטלגיה וגעגועים לחברות שהייתה.

אחר כך נכנסנו לסרט, והרגשנו גדולות וחכמות יותר מכולם. איך זה יכול להיות שאף אחד לא חשב על זה קודם- להבריז מבית הספר. כל- כך התלהבנו מעצמנו, שאם זה לא היה חושף אותנו, היינו רושמות על זה פטנט.

אבל מה שלא ידענו, ולא יכולנו לשער במוחנו התמים, שבשעה שישבנו באולם החשוך והמנותק, כולם בחוץ חיפשו אותנו, המורה התקשרה לאימהות המסכנות שלנו, ואחרי שעתיים גם הזעיקו משטרה שהקפיצה ניידות ברחבי העיר. וכך יצא שכמה צעדים אחרי שיצאנו מאולם הקולנוע, שוטרת מתחילה ונלהבת עצרה לנו את הכיף, הכניסה אותנו לניידת והסיעה אותנו בחזרה לבית הספר. לרגע קצר נוסף, בשעה שהשוטרת ליוותה אותנו בחזרה למשרד המנהלת עוד היינו גיבורות. אבל אז ראיתי את הפרצוף המפוחד של אמא שלי. שום עונש שבעולם לא ישתווה לעוגמת הנפש שקיבלתי אחרי שראיתי את החרדה על הפרצוף שלה. זאת הייתה הפעם האחרונה (עד היום) שהלכתי מבלי להגיד לאן.

***
כמה חודשים מאוחר יותר משפחת אשכנזי עברה לחוות בודדים בנגב והקשר שלנו הלך והתייבש. בהתחלה היינו מחליפות מכתבים ארוכים. המכתבים הפכו למברקים, ואלה האחרונים התחלפו בחברות חדשות.

ניסיתי לחפש את לימור אשכנזי בפייסבוק, אבל מסתבר שיש הרבה בנות שקוראים להן ככה. בכלל יכול להיות שהיא כבר לא אשכנזי. בכל מקרה, היא לא תהיה אותה לימור אשכנזי מהיסודי כמו שאני לא אותה הילדה שהייתי אז. כל- כך הערצתי אותה שאולי כדאי שהיא תישאר בזיכרון שלי. ילדה צעירה ונצחית, שביחד איתה נדמה היה שהכל אפשרי.


 סופגניות במילוי קרם מסקרפונה

חומרים לסופגניות-

4 כוסות קמח
3 ביצים
כפית שטוחה מלח
כף שמן
2 כפות סוכר
40 ג' שמרים טריים
3/4 כוס חלב
ספריי שמן

חומרים למילוי-

2 מיכלי שמנת מתוקה 38%
2 קופסאות גבינת מסקרפונה (225 גרם כל אחת)
5 כפות אבקת סוכר
דובדבני אמרנה

הוראות הכנה

במיקסר עם וו לישה שמים ביצים, חלב, סוכר, מלח ושמן ומערבבים, מוסיפים את הקמח והשמרים ולשים כחמש עשרה דקות.
יוצרים כדור ומניחים בקערה מכוסה בניילון למשך שעה. לאחר שעה מוציאים ומחלקים ל- 25 עיגולים שווים. 

מניחים בתבנית נייר אפייה ומרססים במעט שמן, מרססים גם את פני הסופגניות בספריי שמן ומתפיחים למשך חצי שעה נוספת.
מחממים שמן בסיר עמוק ומטגנים את הסופגניות כדקה וחצי מכל צד. מוציאים לנייר סופג ומצננים.

מכינים את המילוי- בקערת המיקסר מניחים את גבינת המסקרפונה ואבקת הסוכר ופותחים אותה מעט. מוסיפים את השמנת המתוקה ומקציפים לקבלת קרם יציב.

 מעבירים לשקית זילוף עם צנטר כוכב. חוצים את הסופגניות באמצען ומזלפים בצורה נאה. מניחים במרכז הקצפת דובדבן אמרנה.

בתאבון!
">