דפים

יום רביעי, 23 בדצמבר 2015

להיות או לא להיות בית מארח / עוגת זילוף



ההורים בכיתה של הבן שלי מתחלקים לשתי קבוצות:

הורים שאני לא מכירה, והורים שמאוד אוהבים להתנדב. המתנדבים מסתערים על כל פעילות, ממחזור פקקים, לאיסוף צמיגים. מוכנים להכריז על שביתה אם נייר הטואלט בשירותי בית- הספר לא מספיק רך.
אני בת כלאיים של שתי הקבוצות- מתנדבת ואז שואלת את עצמי למה בדיוק הייתי צריכה את זה, ואז מתנדבת שוב.

התנדבתי לעשות בית מארח לילדי כיתה א'. הכנתי פעילות חינוכית, אפיתי עוגה, ארוחת ערב בריאה, ובדיוק כשחשבתי שכבר ראיתי הכל, הגיעו הילדים.

אז לכל האימהות שעלו לאחרונה לכיתה א'- הכנתי כמה טיפים איך להתמודד עם בית מארח:

1.      לא משנה כמה מחשבה, כסף וזמן תשקיעי בפעילות שאת עושה, זה אף פעם לא יתנהל כפי שאת מצפה; או שהם ישתעממו, ויינטשו אותך לטובת המחשב. את כבר תמצאי את עצמך אוספת לבד את כל הפתקיות הצבעוניות שהכנת (על חשבון שעות השינה שלך), או שאחד הילדים ימצא סיבה להיעלב ממשהו (סחר בנשים, מתווה הגז, או שהחברים בחרו לשחק במשחק שהוא לא רצה). בכל מקרה את יכולה לאפסן את האקססוריז שקנית לבית המארח לילד הבא- בתור שלך, כי בעוד שנתיים גם הוא עולה לכיתה א'.

2.      לא חשוב באיזה פעילות בחרת, העיקר שלא תכריזי על מנצח. במידה ותעשי זאת יהיה מישהו שיחלוק עליך ויחשוב שמגיע לו לנצח, או שמישהו ייעלב שהוא הפסיד. שום דבר שמשא ומתן ארוך ועיקש לא יוכל לפתור. רק תחזיקי  אצבעות שזה לא יהיה אותו הילד מהסעיף הקודם.

3.      הכנת ארוחת ערב בריאה? זה מרשים רק את ההורים שהילדים שלהם מסכימים לטעום מאכלים חדשים (את כל השלושה שאי פעם התארחו אצלך ). אל תצפי שהילדים יזרמו עם זה. נכון! בבית שלך אוכלים רק בריא! אבל כשהם בקבוצה יש להם כוחות שאת לא מודעת להם. את תישארי וונדר- וומן גם אם תגישי להם נקניקייה.

4.      זה רק עניין של זמן עד שילד אחד יחטוף אוכל מהצלחת של ילד אחר. אפילו אם זה הקשה- החצי- אכול של הפיצה. בכל מקרה יתפתח מזה ריב, אפילו אם הילד שחטפו לו בכלל שבע. בסוף, אם יישאר לך כוח, תזכי לצקצק בלשונך ולהגיד שבדור שלך זה לא היה קורה.

5.      תחביאי את הקינוח. אם אפית עוגה תחתכי לפרוסות מראש. תצפי שנחיל ילדים שואג יתנפל עליך ויריב מי יקבל ראשון. ובדיוק כשחשבת שניצלת יקום הילד שיזכיר לך שהוא לא אוהב עוגות. תציעי לו חטיף אחר רק בשביל ששאר הילדים ירצו בדיוק כמו שלו.

6.      תכיני סרט לגיבוי! נכון שלפעמים את מגיעה לבית מארח וכל הילדים יושבים מרוכזים מול סרט, אחרי שאכלו ועשו פעילות, ואת אומרת לעצמך, איזה יופי. מעניין איך היא עשתה את זה... זה רק בגלל שלא ראית מה היה חמש דקות לפני שהיא לחצה על פליי. הכאוס שמתחולל עכשיו בבית שלך, היה קודם בבית שלה.

7.      תחביאי את חיות המחמד שלך. בקבוצה של עשרה ילדים תמיד יהיה את ההיסטרי שיפסיק לנשום בגלל פודל ננסי או את הילד שבדיוק כזה יש לסבתא שלו בבית וימרוט לחתול את השפם.

8.      לא משנה כמה את סובלת, מתוזזת, וצורחת- תצלמי. את כולם ביחד, וכל ילד בנפרד. בסופו של דבר איכות הבית מארח לא נמדדת בכיף שהילדים הפיקו אלא בתמונות ששלחת לאימהות שלהם.

9.      הודעת לכל ההורים שהפעילות מסתיימת בשבע. פתחת קבוצת וואטסאפ, ושלחת מיילים לתזכורת. אף על פי כן, תמיד יהיו את ההורים המאחרים. באורח פלא יוצא שדווקא ההורים של הילדים השובבים, התזזיתיים או הבכיינים מגיעים באיחור (או ילד אחד עם כל התכונות יחד). אל תדאגי, עד כיתה ח' הילד שלך כבר יספיק למרוח להם נזלת על הספה המעוצבת.

10.  סעיף אחרון וסיימת: חשבת שהכל נגמר ואת יכולה לצלול בחזרה אל חייך השלווים? אז חשבת! עכשיו את צריכה לשלוח מייל מסכם לכל הכיתה, ולספר להם כמה נהנית ואיזה מקסימים הילדים ושאת כבר ממש לא יכולה לחכות עד הפעם הבאה.

לסיכום, בדיוק כשאת חושבת שסיימת להתנדב עד כיתה ב' לפחות, מגיע היומולדת. ואיך אפשר בלי לחגוג יומולדת? אז תזמיני אולם, ליצן, מתנפחים, עוגה ותקווי שייגמר מהר. ומה איתך את שואלת? את כבר תנוחי בקבר.
שיהיה לך בהצלחה.


 שלבים להכנת עוגת זילוף

חומרים:

-עוגה בחושה גבוהה מאד בקוטר 24 ס"מ לפחות אפויה ומצוננת לחלוטין.
-ציור מודפס שאותו אנו מעוניינים לזלף. טיפ- עדיף לקחת ציור מדפי צביעה- קל יותר להעתיק את קווי המתאר.
-נייר פרגמנט
-צימקאו
-6 מיכלי שמנת מתוקה
http://www.lachef.co.il/image/users/198707/detail/big/2990927.jpg-3 חפיסות אינסטנט פודינג וניל בעיני באופן אישי של אסם הוא המוצלח ביותר
-צבעי מאכל
-צנטר כוכב פתוח קטן
-שקיות זילוף- אני באופן אישי מעדיפה את הירוקות
-תחתית לעוגה עגולה ומוזהבת
1.     - פנו לכם שעות רבות בלו"ז.

2.      ישרו את העוגה שהכנתם, הפכו אותה והניחו אותה הפוכה על גבי תחתית העוגה.

3.      הניחו את נייר הפרגמנט על גבי הציור שבחרתם והעתיקו אותו.

4.      הכינו עיפרון שוקולד- להלן קישור להסבר מצוין של עודד פישר כיצד להכין עיפרון שוקולד https://www.youtube.com/watch?v=NJkegw3urbM

5.      המיסו צימקאו במיקרוגל בפולסים קצרים ומזגו אותו אל עיפרון השוקולד. דאגו שהצימקאו לא יהיה נמס מידי.

6.      עברו באמצעות עיפרון השוקולד על הציור כשהוא הפוך. והניחו בצד להתייצבות

7.      הקציפו שתיים מהשמנות עם פודינג הוניל ועם צבע המאכל של הרקע שבחרתם וצפו את העוגה. צננו היטב.

8.      הפכו את ציור השוקולד על גבי העוגה וקלפו את נייר האפייה. זו הסיבה שציירנו אותו הפוך עם עיפרון השוקולד.

9.      מלאו את שקית הזילוף עם צנטר הכוכב בצבע ברקע והחלו לזלף את הרקע מבחוץ כלפי פנים. אם יש צורך הכינו עוד שמנת מוקצפת עם פודינג בצבע המתאים. אופן הזילוף: לחיצה קצרה קרוב לעוגה על שקית הזילוף ושחרור. מזלפים כוכבים קטנים וצמודים מאד האחד לשני.

10.  מקציפים את יתרת השמנת והפודינג ומכינים בקעריות קטנות את צבעי המילוי של הציור. בכל פעם ממלאים צבע אחר באמצעות שקית זילוף נקייה עם הצבע הרלוונטי. ניתן לקשט בפאופן ספונטני את תחתית העוגה באמצעות הצבעים שממלאים את העוגה.

הערות

1.      אין למלא את שקיות הזילוף ביותר מידי קצפת. היא נמסה בגלל חום היד וקצפת נמסה לא נראית טוב על העוגה.

2.      קצפת שלא נמצאת בשימוש יש להניח במקרר. זה אומר שתיגשו למקרר פעמים רבות, אבל העוגה תראה נהדר.

3.      יש אנשים שמציירים את ציור השוקולד כפי שהוא, מרימים אותו ומניחים על העוגה במקום להפוך- זה אפשרי אבל לי באופן אישי זה קשה יותר.

4.      את ציור השוקולד רצוי לצייר בקווים עבים ולא דקים- יהיה קל יותר להעביר אותו.

5.      אם ישנן טעויות ואי דיוקים בציור השוקולד לא קרה דבר- הקצפת תסתיר אותם.

6.      לגבי צבעי המאכל- אני משתמשת בצבעי ג'ל, אבל ניתן להשתמש בכל סוג של צבע.

7.      כל אחד יכול להכין עוגת זילוף. צריך רק סבלנות וזמן.




בתאבון! 



יום חמישי, 17 בדצמבר 2015

חג אורות הבמה / קרם ברולה עם סוכר פירות


גיא פינס: ובתפקיד הראשי, הכוכבנית התורנית שסיימה בדיוק עכשיו את תכנית הריאליטי "שמעטה דה-לה- שמטס" וכמה השקות מוצלחות. היא תשעשע את הילדים שלכם תמורת שמונה מאות אלף שקלים בלבד. או שבע מאות. או שלא....

הכתבה הזאת שמופיעה כל שנה מחדש אצל גיא פינס, מסמלת את פתיחת עונת הפסטיגלים. מיד אחר כך אנחנו מותקפות במבול של הודעות בצורת קופונים, הנחות ושלל מבצעים.  מכבש יחסי הציבור שנמצא בכל מקום כאילו אומר: אתן תשלפו את האשראי, אנחנו כבר נתפור לכם מבצע מתאים.

גילוי נאות- הילדים שלי מעולם לא ביקשו ללכת לפסטיגל. יותר מכך, הם אפילו לא נהנו כשהלכו, ולמרות זאת, כל שנה מחדש אני מזמינה להם כרטיסים למופעי חנוכה. כי תרבות זה חשוב, ובתרבות לא חוסכים. השנה, לפני תחילת המופע, בזמן שתפסנו את מקומנו, הם התוודו בפני שהלוואי שזה היה סרט בקולנוע. ליבי נכמר, ההפרש בין בילוי בפסטיגל לבילוי בקולנוע הוא כמה מאות שקלים ומיגרנה של יומיים.

"חנוכה חנוכה
חג יפה כל כך
אור חביב מסביב
גיל לילד רך..."

היינו באחד ממופעי חנוכה. יצאנו לדרך שעה לפני הזמן, למרות שמפרידות בינינו רק עשרים דקות של נסיעה. אלו התורים בכניסה לחניון, שמצריכים הערכות מבצעית. הפחד הכי הגדול שלי הוא לאחר לחנייה.
חושבות שברגע שחניתי יכולתי להתחיל ליהנות? טעות! שם בדיוק האתגר הגדול התחיל.

איך שנכנסנו למבואת התאטרון, חיכו לנו דוכנים מאולתרים שמכרו סחורה שהסינים הקיאו. סביבונים מהבהבים ומחליפי אורות, כאלו שמתקלקלים בדרך למושב שלך באולם. בובות כעורות בשמלות תפוחות ולהקת הכלבלבים של צ'קי.

אני בטוחה שקוסם גדול כישף את הילדים בכניסה לאולם כיוון שאחרת אני לא מצליחה להבין איך הם נמשכו כמו מגנט לערימת זבל'ה הזאת. הילדים הלכו כמו זומבים, עם הידיים מושטות קדימה וריר נזל מפיותיהם הפעורים.

ענבל בסלפי טיפוסי
מסקנה: אמא שעומדת על עקרונותיה ולא קונה לילד שלה סביבון מזמר שוברת לו את הלב. מי שמחליטה לפנק, ולרכוש אחד גורמת לו עוגמת נפש כיוון שאחרי שלוש דקות הסביבון נופח את נשמתו. בכל מקרה זה ייגמר בבכי ובפרס ניחומים (חיבוק לא נחשב).

צלחנו את כל המכשולים והגענו בבטחה אל המושבים.

הידד! זמן לסלפי.

שמונים תמונות חשוכות ומטושטשות של אותה הפוזה המשעממת מלכתחילה. הפלשים באולם מזכירים מסיבת עיתונאים. כולנו חייבות להנציח את הרגע המכונן הזה ולהעלות לפייסבוק. או לקבוצת וואטסאפ משפחתית. העיקר לשתף. Sharing is caring.

כשהאורות כבו אחד הילדים צעק שיש לו פיפי. הקמתי את כולם, עם המעילים, התיקים והסביבונים המרצדים, מפריעה לכל היושבים בשורה שלנו, ובזאת שאחריה ורצנו לשירותים. זה רק נדמה שהם קרובים, אבל בפועל, לוקח נצח להגיע אליהם. כל זה בשביל שאחרי שחזרנו למקום הילדה עשתה את אותו הדבר בדיוק.

ההופעה התחילה, הדוגמנית התורנית הלהיבה את הילדים.
פתאום שמתי לב שיש רחש מוזר בקהל. מעין רעש משונה שהפריע להצגה (מזל שאין עלילה). סאונד מוזר שהיה קשה לפענח במה מדובר.

משהו כמו קחחחח, קחפט, קחפט וזה ממשיך וממשיך וממשיך.

כשאורות הבמה האירו על הקהל הבנתי מה פשר הרעש; כל ילד אחז שקית חטיפים ענקית שהסתירה חצי ממנו. הקטנטנים שלנו ישבו מרותקים, עם לחיים מלאות כמו בצק שמרים שהלך ותפח משנייה לשנייה.

סליחה, זאת הצגה או פיקניק?

לימדו אותנו שאנחנו תמיד נדפקות עם מחירים מופקעים בכל מקום ובעבור כל דבר, אז כולנו מביאות כיבוד מהבית.
כמה כיבוד? כמו בקיוסק שבכניסה. שלא יחסר.

האם הילדים רוצים להיות פה בכלל? או שאנחנו לוקחות אותם כל שנה מחדש מפחד שהם יפספסו? אבל מה בדיוק הם יפספסו?

חייבת להתוודות שלילדים שלי לא אכפת איפה יזרקו אותם, העיקר שיהיו שם ממתקים. אז אולי במקום לטרוח, פשוט נשב בבית, נאכל ונראה טלוויזיה. גם ככה הילדה השתעממה אחרי עשרים דקות ועברה לשחק בנייד שלי.

עכשיו שהילדים ספגו קצת תרבות, ושומן טרנס אפשר לישון בשקט. לפחות עד חנוכה הבא.


חג כולסטרול שמח!

קרם ברולה של לירון

מתכון זה מוקדש באהבה רבה לחברתי לירון שחשקה נפשה בקרם ברולה. מותאם לצרכים של גמולי סוכר וגלוטן במכון אברהמסון.

חומרים ל-10 מנות אישיות

כוס וחצי + כף שמנת מתוקה
1/2 כוס חלב
מקל וניל
6 כפות סוכר פירות
5 חלמונים
סוכר פירות לזרייה

אופן ההכנה

מחממים תנור ל 90 מעלות.

מניחים בסיר קטן את החלב והשמנת. חוצים את מקל הווניל לאורכו ומרוקנים את תוכנו באמצעות סכין אל תוך השמנת, מוסיפים גם את המקל ומביאים לרתיחה.

בקערה נפרדת מערבבים סוכר פירות עם חלמונים מבלי להקציפם.

מכבים את האש ויוצקים מחצית מכמות תערובת השמנת על תערובת החלמונים תוך כדי ערבוב במטרפה.

 מעבירים את תוכן הקערה חזרה לסיר ומדליקים אש נמוכה.
מבשלים ותוך כדי בישול עוברים ללא הרף על תחתית הסיר עם לקקן עד להסמכה קלה.
ניתן לראות שהקרם סמיך דיו ע"י העברת אצבע על הלקקן- אם נוצר שביל סימן שהקרם מוכן. מסננים את הקרם לכלי מזיגה ומוזגים לכלי ההגשה.


אופים בתנור עד להתייצבות כ-30 דקות.

מצננים ומקפיאים ללילה. להגשה מפזרים סוכר פירות ושורפים באמצעות ברנר.

בתאבון!

יום רביעי, 25 בנובמבר 2015

סיפורו של אושר מנעים / קאפקייקס תה ירוק

***לשכת התעסוקה

ערבייה, אתיופית, ואושר מנעים שהיה בטוח שלו זה בחיים לא יקרה, חיכו בתור בלשכת התעסוקה.
כל אחד היה עסוק בנייד שלו. זבוב טורדני ועקשן זמזם ללא הרף את "דרך השלום". הוא קיווה להתגלות, אולי אפילו למצוא עבודה בתחום.

הוא נחת על הכתף המסוקסת של אושר מנעים.

אושר שבעקבות הפיטורים בחן את קצה הסיבולת שלו, החליט שזה הרגע המתאים לפתוח במדיטציה ולראות אם הוא יכול להישאר אדיש לזבוב. הוא תרגל נשימות. דמיין את הים ושמע את רחש הגלים. הוא היה כל כך מרוכז, שגם שהמחשב הכריז שהגיע תורו הוא לא שמע. אבל אז, בזווית העין ראה את הערבייה עוקפת אותו בתור.

*** ידיעה בעמוד האחורי של ביטאון עובדי המדינה

הפיצוץ שארע בדקות הבאות היה מחריש אוזניים. אושר מנעים התפוצץ לכל עבר. רסיסים מהכבוד העצמי שלו פגעו בכולם; האתיופית החווירה. הערבייה מצצה סוכרייה בטעם קפה.

אושר מנעים היה בטוח שלו זה בחיים לא יקרה. האיש ששם את העבודה לפני המשפחה, לפני החיים עצמם. פתאום בגיל ארבעים ותשע איבד את עצמו ואת כל מה שהאמין בו.

הוא קיבל חותמת שחורה בלשכת התעסוקה וגורש בבושת פנים.

*** סוד כמוס לחמור ולסוס

הוא לא סיפר לאף אחד שפוטר. לפני כמה חודשים מינו לו בוסית צעירה ואמביציונית. לא יכול היה לשאת את העובדה שהיא מחלקת לו הוראות. הוא- אושר מנעים, מגד בסיירת שהוביל את הפקודים שלו תחת אש חיה למקום מבטחים, שנשק לאימהות על המצח והבטיח להחזיר את הבנים הביתה בשלום. איך הוא אמור להיות הת"פ של המתלהבת הזאת? זה לא נתן לו מנוח, כרסם לו בעצמות. היא רדפה אותו בחלומות.

בכל פעם שהטילה עליו משימה, אמר לה שהיא טועה וצריך לעשות ההיפך. גם כשידע שהצדק עמה. עד שאמרה שהיא לא מבינה איך החזיק מעמד כל השנים בחברה, כיוון שהוא ממש לא מבין את העבודה.

*** "גבר הולך לאיבוד דרך מרפסת..."

הוא התיישב על המדרגות בכניסה ללשכת התעסוקה ושאף את סירחון הרחוב. מנסה להסדיר את הנשימה והמחשבות, ולהבין איך הגיע למצב הזה, ואיך לעזאזל הוא יוצא ממנו.

כשהצליח להירגע קצת ראה שהערבייה שעקפה אותו בתור יושבת לידו. היא הושיטה לו סוכריית קפה ולקחה אחת לעצמה.

-"עשית מדיטציה?"
-"כן."
-"נו, זה עובד?"
-"מה את רוצה ממני?"
-"לבקש סליחה. עקפתי אותך בתור כי אני לא סובלת להיות במקום הזה. מתייחסים אלי כאן כאילו אני סוג      ב'." גם הוא חשב שהיא סוג ב' ונזכר איך רץ חופשי ומאושר בסמטאות הקסבה כשחשב שהוא יכול לכל צרה שתנחת לו על הראש.
-"במה עבדת?" היא שאלה אחרי כמה שניות מביכות של שקט.
-"אני מנהל השקעות."
-"וואלה! גם אני"
-"גם אני מנהלת השקעות." האתיופית הגיחה מאחור והתיישבה מצדו השני. היא הוציאה סנדוויץ' מהתיק, חילקה לשלושה, וכיבדה אותם.
-"ואם אתה רוצה אני גם יכולה ללמד אותך לעשות מדיטציה."


"גבר הולך לאיבוד דרך מרפסת, 
בין שיחי השרך. 
הוא מתנדנד כשהרוח נכנסת.                     
הוא נעזב, 
הוא נושר בסתיו..." 

הזבוב חזר להדרן, התיישב על כתפו ועשה למענו קאבר לשלמה ארצי.
אושר מנעים הרגיש שהוא עומד להתפוצץ, ובהינף יד מחץ את הזבוב ועף משם.


 


***תודה רבה לבהירית שלג וצחי כהן שאירחו אותנו בנדיבות וסבלנות גדולה לצילומים.

קאפקייקס תה ירוק בציפוי גבינת שמנת
חומרים לקאפקייקס-

2 כוסות קמח
שקית אבקת אפיה
3 כפות תה ירוק טחון במיקסר
כפית שטוחה מלח
4 ביצים
כוס וחצי סוכר
כוס שמן
כוס חלב
3 כפיות תמצית וניל
מעט צבע מאכל ירוק

לציפוי-

מיכל שמנת מתוקה
קופסת גבינת שמנת בטעם טבעי (למשל נפולאון)
4 כפות אבקת סוכר
מעט צבע מאכל ירוק

הוראות הכנה

במיקסר מניחים ביצים, סוכר, תמצית וניל וצבע מאכל ומקציפים לתערובת תפוחה ובהירה. מוסיפים את השמן בזרזיף דק ובהדרגה. מוסיפים את החלב בזרזיף דק ובהדרגה.

בקערה נפרדת מנפים קמח ואבקת אפייה, מוסיפים את אבקת התה הירוק והמלח. את תערובת הקמח מקפלים אל תערובת הביצים עד לאיחוד בלבד.

מניחים עטרות נייר בתוך תבנית שקעים ויוצקים את התערובת באמצעות מצקת אל תוך העטרות.
אופים בתנור שחומם מראש ל 170 מעלות למשך 20 דקות לערך עד שקיסם שננעץ במרכז הקאפקייקס יוצא נקי. מצננים לחלוטין.

מכינים את הציפוי- מניחים במיקסר גבינת שמנת, אבקת סוכר וצבע מאכל ו"פותחים" מעט מאד באמצעות מטרפת המיקסר. מנקים את השוליים באמצעות מרית. מוסיפים את השמנת המתוקה ומקציפים עד לקבלת קצפת יציבה.

מזלפים על גבי העוגות האישיות בצורה נאה. 

בתאבון!!!



">