דפים

יום רביעי, 15 בפברואר 2017

ככה תסבירי לילד איך נולדים תינוקות

"אמא, איך באים תינוקות לעולם?"

בלעתי רוק. כחכתי בגרון. נשמתי עמוק. ראיתי את העולם הבא וחזרתי בחזרה.
הגיע הזמן לשים את הקלפים על השולחן.

הילד כבר בן תשע, ואם לשפוט לפי הסטטיסטיקות הוא בטח יכול ללמד אותי איך התהליך מתבצע. אז לפני שהוא מלקט את כל הידע שלו מחומרים אסורים, כדאי שאשפוך קצת אור על התעלומה  המסתורית.

"תראה חמודי... אמא הלכה לרופא. הוא נתן לה זריקה בבטן. כל הצד הימני של אמא הפך להיות כחול ונפוח. זה היה ממש מגעיל, אבל זה כלום לעומת מה שבא אחר כך. כי אמא שלך הפכה להיות משוגעת לאללה, והלכה לישון כל לילה עם שורש כוסברה מתחת לכרית ואכלה סלטים עם קוצים של קיפוד, בהמלצת איזו קוראת בקפה.

זה לא עזר.

אז כל יום היא קיבלה זריקה בבטן. בימים מיוחדים אפילו שתיים. חוץ מזה, אמא גם עשתה כל יום בדיקת דם, ודקרו אותה ביד.
נכון שאני ניראת לך יפה היום? אבל באותם ימים הצורה שלי היה שונה לגמרי, חמודי.

אמא שלך נראתה כמו נרקומנית עם ורידים נפוחים ועיניים טרוטות, כי היא הייתה מגיעה למרפאה בשש בבוקר.

וכשהיית קטן- קטן, שאפשר היה לראות אותך רק במיקרוסקופ מיוחד הכניסו אותך לפריג'ידר ענק והקפיאו אותך. כאילו היית קרטיב. אחרי כל זה הכניסו אותך לתוך מבחנה, בדיוק כמו שיש לכם בשיעור מדעים, עד שהייתי מוכנה בשבילך. והנה אתה פה."

"וואו, אמא." הוא הסתכל עלי במבט מלא תדהמה ואני הרגשתי שעשיתי את שלי.

"על המתים ועל המוות, בחיים אני לא הולך יותר לרופא. רק שלא יצא לי ילד."

ועכשיו מתכון חורפי שילדים אוהבים - מאפינס תפוזים:

מרכיבים:

4 ביצים 
כוס סוכר
כפית תמצית וניל

2/3 כוס שמן
כוס מיץ תפוסים אמיתי
שקית אבקת אפייה 
כוס ו 3/4 קמח
אבקת סוכר

ההכנה:

במיקסר מניחים ביצים, סוכר ותמצית וניל ומקציפים עד לקבלת קצף תפוח ובהיר. מנמיכים את מהירות המיקסר ומוסיפים את השמן בהדרגה. 

מוסיפים את מיץ התפוזים בהדרגה.

בקערה נפרדת מנפים קמח עם אבקת אפייה. את תערובת הקמח מקפלים לבלילה שהתקבלה. יוצקים על תבניות המינימאפינס ואופים בתנור שחומם מראש למשך כ- 10 דקות עד שקיסם הננעץ במרכז יוצא יבש. מצננים לחלוטין ובוזקים מעל הרבה אבקת סוכר. 

שבת שלום,


יום רביעי, 8 בפברואר 2017

לבחור שלא עצרתי טרמפ,

אני מניחה שזה לא היה הדבר הכי יפה לעשות. אני מודה ומתוודה. לנסוע באוטו גדול כך סתם לבדי בבוקר גשום וקר.

אבל אם כבר אני מטריחה אותך לקרוא, אז כדאי שאפרט, שזה לא בגלל שלא רציתי. האינסטינקט הפנימי שלי, הוא שמנע ממני לעשות זאת.

תבין, המעיל הגדול והשחור שלך היה חשוד קצת. למרות שהוא די דומה למעיל שאני לבשתי באותו היום.
אבל גם התיק הגדול שהיה מונח לרגליך... איך לומר את זה בעדינות, היה מאיים קצת. מאיפה לי לדעת מה אתה מחביא שם? אולי יש לך גופה? או רחמנא ליצלן, פצצה? ואולי זה בכלל פתרון הבגרות במתמטיקה? 

וממילא אין לי מקום, כי תא המטען שלי גם ככה מלא בארגזים עם דברים שאני לא מעוניינת שתראה.
ומי בכלל מרכיב משקפי שמש ביום אפרורי כזה? יכולת לחבוש כובע מצחייה למשל, או לעשות כמוני להשחיל את פרצופך לתוך כובע גרב.

כאות התנצלות אני יכולה לשים פה תמונה נוראית שלי, עושה ספונג'ה או מרוחה על הספה בסוף היום. אבל לא באמת מתחשק לי לעשות את זה, בדיוק כמו שלא באמת מתחשק לי להתנצל.

כי אני לא רוצה להכניס למרחב המוגן שלי אנשים שאני לא מכירה. אפילו אם הם נרטבים בגשם, באמצע שומקום, ובלי תחנת אוטובוס קרובה.



מה שאני כן יכולה לעשות עבורך, זה להדביק תמונה של עוגיות פרח ממולאות לשבת. עם מתכון.
שתהיה שבת שלום ושתגיע למחוזך במהרה.

עוגיות פרח ממולאות בנוטלה או בריבה

מרכיבים:

150 ג חמאה
כוס וחצי קמח
3/4 שקית אבקת סוכר
מעט מלח
6 כפות מיץ תפוזים

הוראות הכנה:

במעבד מזון שמים קמח וחמאה ולשים עד למרקם של חול.
מוסיפים את אבקת הסוכר והמלח ושוב לשים
מוסיפים את מיץ התפוזים ולשים עד לקבלת גוש של בצק. 
מקררים מאד.
מרדדים בעזרת מערוך וקורצים פרחים. בחצי מהפרחים קורצים חור באמצע באמצעות צנטר עגול. מצננים שוב.
מחממים תנור ואופים ב 160 מעלות עד ששולי העוגיות מזהיבים מעט.
מצננים ומזלפים על גבי העוגיות ריבת תות או שוקולד נוטלה. מכסים העוגיה מחוררת. 
בוזקים מעל אבקת סוכר לרוב ואוכלים בתאבון



יום רביעי, 1 בפברואר 2017

למי קראת עוסק פטור?


לבן שלי היה מבחן במתמטיקה. הוא התחיל ללמוד שבועיים מראש. חצי שעה במשך כל יום. פתר עשרות תרגילים, מכל המינים והסוגים. חמש כפול שלוש ושלוש כפול חמש. הוא איגף את החומר מכל הזוויות (בלי גיאומטריה). חיסור, חילוק ודני קנה פיצה ב- 50 שקל, כמה זיתים היו לו על הפיצה?

לפני השינה כשהייתי ניגשת לאחל לו לילה טוב, היה אומר שבכלל לא אכפת לו לא להצליח.
זה צבט בלב, אבל לא רציתי שייראה שאני עושה מזה ביג דיל, אז הזכרתי לו בנונשלנט שהוא יודע את החומר מעולה, ושאני סומכת עליו.
בבוקר של המבחן הוא ניגש אלי עם הפיג'מה ואמר שהוא לא מרגיש טוב ושיש לו חום.

אבל לא היה לו חום.

ואז הוא אמר: "אמא, אני לא רוצה ללכת כי אני מפחד להיכשל במבחן."
אמרתי לו שאין לי שום בעיה עם פחדים וכישלונות, אלא עם החוסר להתמודד עם האתגר.

עכשיו אני הולכת לפתוח תיק במס הכנסה. להיות עוסק פטור.
וזה מפחיד אותי.

למה?

כי אין מאחורי מי להתחבא יותר. אני צריכה להיות מומחית, אשת שיווק, מנהלת עסק (זעיר- זעיר) ולעסוק בגבייה מול הלקוחות.

ומה יקרה אם אני לא אצליח?
אני אחפש מבוגר אחראי? אומר שיש לי חום?

אם גם אתם עברתם מסלול דומה,  דברו אלי, כתבו לי. מתה לדעת איך התגברתם....

נ.ב, הוא קיבל מאה במבחן.

הפוסט הזה מבקש, זועק, מתחנן למתכון עתיר שוקולד


עוגת דוקולד בציפוי גאנש שוקולד מריר

חומרים לשכבת שוקולד לבן:

120 מל' שמנת מתוקה

180 גר' שוקולד לבן

5 גר' ג'לטין מומס ב- 30 מל' מים

300 מל' שמנת מתוקה מוקפצת
הוראות הכנה:

מרתיחים 120 מל' שמנת מתוקה וממיסים בתוכה את השוקולד הלבן. מחממים את הג'לטין המומס 10 שניות במיקרוגל, ושופכים אל תערובת השוקולד ומערבבים. מצננים מעט. מקפלים את השמנת המוקצפת אל תוך תערובת השוקולד.
יוצקים אל תוך רינג בקוטר 22 סמ', מרופד בשקף. מיישרים בעזרת פלטה ומקפיאים.
לאחר ההקפאה מכינים את שכבת שוקולד החלב.

חומרים לשכבת שוקולד חלב:

120 מל' שמנת מתוקה

180 גר' שוקולד חלב

5 גר' ג'לטין מומס ב- 30 מל' מים

300 מל' שמנת מתוקה מוקפצת

חומרים להכנת טארט שוקולד:

ביצה

שתי כפות סוכר

קורט מלח

שתי כפות קמח

רבע כפית אבקת אפייה

כף שוקולית

מערבבים בקערה את המלח, קמח, אבקת אפייה ושוקולית. טורפים את הביצה עם הסוכר. מוסיפים את תערובת הקמח בהדרגה. משטחים צורה של עיגול על גבי נייר אפייה. אופים בחום של 160 מעלות כ- 7 דקות.
מצננים ומניחים על שכבת מוס שוקולד החלב.
מקפיאים.
לאחר ההקפאה מחלצים מהתבנית כששכבת השוקולד הלבן כלפי מעלה.

גאנש שוקולד מריר:

100 גר שוקולד מריר

100 מל' שמנת

מרתיחים את השמנת. ממיסים בתוכה את השוקולד המריר. מצננים ושופכים על גבי העוגה הקפואה. מקשטים בעדשי שוקולד, סוכריות וכל מה שבא לכם.








">