אני מניחה שזה לא היה הדבר הכי יפה לעשות.
אני מודה ומתוודה. לנסוע באוטו גדול כך סתם לבדי בבוקר גשום וקר.
אבל אם כבר אני מטריחה אותך לקרוא, אז כדאי שאפרט,
שזה לא בגלל שלא רציתי. האינסטינקט הפנימי שלי, הוא שמנע ממני לעשות זאת.
תבין, המעיל הגדול והשחור שלך היה חשוד קצת.
למרות שהוא די דומה למעיל שאני לבשתי באותו היום.
אבל גם התיק הגדול שהיה מונח לרגליך... איך
לומר את זה בעדינות, היה מאיים קצת. מאיפה לי לדעת מה אתה מחביא שם? אולי יש לך
גופה? או רחמנא ליצלן, פצצה? ואולי זה בכלל פתרון הבגרות במתמטיקה?
וממילא אין לי
מקום, כי תא המטען שלי גם ככה מלא בארגזים עם דברים שאני לא מעוניינת שתראה.
ומי בכלל מרכיב משקפי שמש ביום אפרורי כזה?
יכולת לחבוש כובע מצחייה למשל, או לעשות כמוני להשחיל את פרצופך לתוך כובע גרב.
כאות התנצלות אני יכולה לשים פה תמונה
נוראית שלי, עושה ספונג'ה או מרוחה על הספה בסוף היום. אבל לא באמת מתחשק לי לעשות
את זה, בדיוק כמו שלא באמת מתחשק לי להתנצל.
כי אני לא רוצה להכניס למרחב המוגן שלי
אנשים שאני לא מכירה. אפילו אם הם נרטבים בגשם, באמצע שומקום, ובלי תחנת אוטובוס
קרובה.
מה שאני כן יכולה לעשות עבורך, זה להדביק
תמונה של עוגיות פרח ממולאות לשבת. עם מתכון.
שתהיה שבת שלום ושתגיע למחוזך במהרה.
עוגיות
פרח ממולאות בנוטלה או בריבה
מרכיבים:
150 ג חמאה
כוס וחצי קמח
3/4 שקית אבקת סוכר
מעט מלח
6 כפות מיץ תפוזים
הוראות הכנה:
במעבד מזון שמים קמח
וחמאה ולשים עד למרקם של חול.
מוסיפים את אבקת הסוכר
והמלח ושוב לשים
מוסיפים את מיץ התפוזים
ולשים עד לקבלת גוש של בצק.
מקררים מאד.
מרדדים בעזרת מערוך
וקורצים פרחים. בחצי מהפרחים קורצים חור באמצע באמצעות צנטר עגול. מצננים שוב.
מחממים תנור ואופים ב 160
מעלות עד ששולי העוגיות מזהיבים מעט.
מצננים ומזלפים על גבי
העוגיות ריבת תות או שוקולד נוטלה. מכסים העוגיה מחוררת.
בוזקים מעל אבקת סוכר
לרוב ואוכלים בתאבון
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה